משרד רו״ח נעם פרדס מתמחה בביצוע עבודות חשבונאיות ועבודות ללקוחות לצורך עמידה ויישום תקני חשבונאות ישראליים ועולמיים.
משרדנו עורך בדיקות פגימה לנכסים (Impairment) בהתאם לתקני חשבונאות בינלאומיים / ישראליים
מהי בדיקת פגימה (Impairment) ומתי היא נדרשת:
המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים, כמו גם תקני חשבונאות ישראליים (תקן חשבונאות ישראלי 15) ובינלאומיים (IAS36, Accounting Standard Update (ASU) 2017-04 – Intangibles – Goodwill) Simplifying the Test for Goodwill Impairment and others (Topic 350), FAS144 Accounting for the Impairment or Disposal of Long-Lived Assets בארצות הברית) קובעים כי נכס אינו יכול להימדד בדוחות הכספיים בסכום העולה על סך ההטבות הכלכליות הצפויות לנבוע ממנו, ולפיכך, יישות לא תמדוד ולא תציג נכסים בסכום העולה על סך ההטבות הכלכליות הצפויות לנבוע מהם.
קיימים מספר סוגי נכסים ותקנים חשבונאיים בנוגע לטיפול בירידת ערכם:
הכרה בירידת ערך
IAS36 / תקן חשבונאות 15 מחייבים הכרה בהפסד מירידת ערך של נכס (דהיינו, ערכו של הנכס ירד) בכל עת, שערכו של הנכס בספרים עולה על הסכום בר-ההשבה שלו (ראה להלן). הסכום בר-ההשבה של נכס ייאמד בכל עת שקיים סימן, המצביע על אפשרות של ירידת ערך של הנכס.
עיתוי הבדיקה
העיקרון המנחה בקביעת העיתוי של בדיקת ירידת הערך לגבי כלל הנכסים, הוא בזיהוי סימנים לירידת ערך. זיהוי סימנים לירידת ערך בגין נכס מסוים, יוביל לבחינה מקיפה של ירידת ערך בגין אותו נכס.
תקן חשבונאות ישראלי 15 דורש כי תאגיד יבחן בכל תאריך מאזן האם קיימים סימנים, המצביעים על ירידת ערך של נכס. אם מתקיים סימן כלשהו, על התאגיד לאמוד את הסכום בר-ההשבה של הנכס.
כמו כן, IAS36 קובע כי ללא קשר אם קיים סימן לירידת ערך, על היישות לבחון אחת לשנה ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי שלו אורך חיים שימושיים בלתי מוגדר או נכס בלתי מוחשי שאינו זמין עדיין לשימוש על ידי השוואת ערכו בספרים לסכום בר-ההשבה שלו. בחינת ירידת ערך זו עשויה להתבצע בכל מועד במהלך השנה, כל עוד היא מתבצעת באותו מועד בכל שנה.
ניתן לבחון ירידת ערך של נכסים בלתי מוחשיים שונים במועדים שונים. אולם, אם נכס בלתי מוחשי כזה הוכר לראשונה במהלך התקופה השנתית השוטפת, נכס בלתי מוחשי זה ייבחן לירידת ערך לפני תום התקופה השנתית השוטפת. כמו כן, יש לבחון אחת לשנה ירידת ערך של מוניטין שנרכש בצירוף עסקים.
סכום בר-השבה
סכום בר-השבה (Recoverable Amount) יחושב כגבוה בין מחיר המכירה נטו (לפי תקן חשבונאות ישראלי 15) / שווי הוגן (Fair Value) בניכוי עלויות מימוש (IAS36) או שווי השימוש (Value in Use) של הנכס / יחידה מניבת מזומנים.
שווי השימוש
בקביעת שווי השימוש של הנכס, נדרש שתאגיד ישתמש, בין היתר, ב:
א) תחזיות של תזרימי מזומנים על בסיס הנחות סבירות ומבוססות אשר:
1) משקפות את מצבו הנוכחי של הנכס.
2) מייצגות את האומדן הטוב ביותר של ההנהלה לגבי התנאים הכלכליים, שישררו במהלך יתרת אורך החיים השימושיים של הנכס.
ב) שיעור ניכיון לפני מס, המשקף הערכות שוק שוטפות של ערך הזמן של הכסף ואת הסיכונים הספציפיים לנכס. שיעור הניכיון לא ישקף סיכונים, שתזרימי המזומנים העתידיים כבר הותאמו בגינם.
