חוות דעת כלכליות לבתי משפט הוא שירות המיועד בעיקר לעורכי דין ב"כ הצדדים או ישירות לבית המשפט הדן בתיק. בתיקים מסחריים יש (בד"כ) לאמוד את הנזק הכלכלי שנגרם לאחד הצדדים או, לחילופין, לבדוק את הנזק הכלכלי שנתבע על ידי צד כלשהוא ("חוות דעת נגדית").
חוות דעת כלכלית מטעם אחד הצדדים בתיק
נקודות חשיבות בביצוע הבדיקה הכלכלית
על המומחה הכלכלי להכיר היטב את העובדות בתיק.לשם כל עליו לקרוא את כתב התביעה, כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד (אם הוגשה כזו), כולל נספחים רלוונטיים.
אין המומחה נדרש לרדת לעומקן של סוגיות משפטיות, אבל עליו להבין היטב את שלל העובדות והנסיבות אשר הביאו את הצדדים להתדיינות משפטית.
חוות הדעת הכלכלית צריך שתהייה מבוססת, ככל שניתן, על עובדות ונושאים שאין לגביהם מחלוקת, לדוגמא: חוזים חתומים בין הצדדים, מחירים שנקבעו בחוזים אלו ובהתקשרויות עליהן אין עוררין, תאריכים רלוונטיים המוסכמים על ידי הצדדים וכ"ו – הכל כפי שהוסכם בין הצדדים טרם פרוץ המחלוקת המשפטית.
חישוב הפסדים כלכליים / אובדן רווחים צריך שייעשה בצורה מקצועית וזהירה, בהתבסס על עובדות והנחות עבודה שקולות.
בד"כ אנו נוקטים בשיטת "What If", דהיינו: מה היה המצב הכלכלי אילולא הגיעו הצדדים למחלוקת ביניהם.
בביצוע חישוב הנזק הכלכלי שנגרם בגין שנים עתידיות, יש להימנע מ"אופטימיות יתר" בכל הקשור לגידול במחזורי המכירות, נתח השוק, צפי לעליית מחירים וכד'. התחזיות לגבי שנים אלו צריך שתהיינה מבוססות ככל שניתן, נסמכות על העבר או על מיקרים דומים אותם ניתן להוכיח בבית המשפט.
במקרים בהם נדרש לכמת את ההפסד הכלכלי שנגרם לאחד הצדדים הנובע מאובדן מכירות / הכנסות, יש לנסות ולהסתמך על הדוחות הכספיים המבוקרים של שנים קודמות בכל הקשור להערכת גובה המחזור, שיעור הרווח הגולמי, שיעור הרווח התפעולי והרווח הנקי. מאליו ברור כי בדיקה מקצועית תסתמך על נתוני מספר שנים, בכדי להימנע מהשפעה נקודתית של אירועים חד-פעמיים וחריגים העשויים לשנות את תמונת המצב הכללית.
את ערך הנזק הנומינלי כפי שחושב יש להוון למועד הגשת התביעה (או כתב ההגנה / התביעה שכנגד – לפי העניין) וזאת בהתאם ל"חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א 1961".
בביצוע הערכות שווי, על הבודק הכלכלי להדגיש מהי שיטת הערכת השווי שנבחרה ולנמק מדוע בחר בשיטה זו.
באם בחר הבודק הכלכלי להשתמש בשיטת היוון תזרים המזומנים התפעולי הנקי של הישות הכלכלי (להלן:Discounted Cash Flow – DCF), עליו לציין מהם הפרמטרים העיקריים והנחות העבודה ששימשו אותו בביצוע הערכת השווי, כולל: שיעור הגידול הצפוי בשנות התחזית, שיעור הגידול הפרמננטי לצורך קביעת "שנה מייצגת" (שנה טרמינלית), מקדם ההיוון המתאים לישות המוערכת, יחס חוב / הון, שיעור הניכיון בגין היעדר סחירות בחברות פרטיות (DLOM), וכד'.
מאליו ברור כי חוות הדעת של הבודק הכלכלי מוגשת, טרם מסירתה, לעיון הלקוח ובא כוחו (עורך הדין). סביר להניח כי ייעשו שינויים ותיקונים נדרשים הבאים לחדד ולשקף טוב יותר את טענות מזמין העבודה. לפיכך, יש לצפות לשינויים בין הטיוטה הראשונית לבין הדוח הסופי שיוגש ללקוח (ובאמצעותו – לבית המשפט). על המומחה הכלכלי להיות קשוב להערות לקוחו.
חוות הדעת הכלכלית צריך שתהייה מוגשת בהתאם לנהלים וקריטריונים שנקבעו על ידי בתי המשפט. חוות דעת המוגשת באופן שונה עשויה שלא להתקבל או, לכל הפחות – לא תתקבל בברכה- על ידי בתי המשפט בארץ והמתודולוגיה בהן השתמש לצורך ביצוע העבודה.
