שווי הוגן ושווי שימוש

משרד רו״ח נעם פרדס מתמחה בביצוע עבודות חשבונאיות ועבודות ללקוחות לצורך עמידה ויישום תקני חשבונאות ישראליים ועולמיים.

מידע על שווי הוגן ושווי שימוש

בעולם החשבונאות קיימים שני מינוחים המשוייכים לחישוב ערך נוכחי של זרימי המזומנים העתידיים (נטו) אשר יפיק נכס / יישות כלכלית: שווי הוגן (Fair Value) ושווי שימוש (Value in Use). שני זרמי המזומנים לוקחים בחשבון תזרימי מזומנים עתידיים, את ערך הזמן של הכסף והן את הסיכונים שהסכום והעיתוי של תזרימי המזומנים בפועל שיתקבלו מהנכס בעתיד עשויים להיות שונים מהאומדנים במועד בהערכת השווי.

על פי IAS 36, ובהסתמך על תקן חשבונאות בינלאומי 13 – שווי הוגן, שווי הוגן (Fair Value) הוא המחיר שהיה מתקבל במכירת נכס או המחיר שהיה משולם להעברת התחייבות בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה.

על פי IAS36  שווי שימוש (Value in Use)  הוא הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, החזויים לנבוע מנכס או מיחידה מניבה- מזומנים.

תקן חשבונאות בינלאומי 36 קובע כי סכום בר-השבה (Recoverable Amount ) של נכס או יחידה מניבת-מזומנים הוא הגבוה מבין השווי ההוגן שלו בניכוי עלויות מימוש לבין שווי השימוש בו.

יש לתת את הדעת לשינויים ולהבדלים בין שווי הוגן (Fair Value) לבין שווי שימוש (Value in Use):

בהתאם לתפיסת השווי ההוגן (Fair Value), ההטבות הכלכליות של הנכס נמדדות מנקודת מבטם של כלל המשתתפים בשוק. השווי ההוגן מוגדר כמחיר, שהיה מתקבל במכירת נכס בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה.

לפיכך, שווי הוגן (Fair Value) משקף את הערכות השוק ביחס לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים שינבעו מהנכס (אומדן אובייקטיבי מנקודת ראותם של המשתתפים בשוק),

שווי שימוש (Value in Use) הינו אומדן של הישות המדווחת לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, שינבעו משימוש מתמשך בנכס וממימושו (אומדן סובייקטיבי מנקודת ראותה של הישות המדווחת בעלת הנכס). סעיף 30 (א) ל-IAS36  מציין כי לצורך חישוב שווי הוגן, על היישות לעשות שימוש (בין היתר, קיימים מרכיבים נוספים הנדרשים לצורך חישוב שווי שימוש) באומדן של תזרימי המזומנים העתידיים שהישות מצפה להפיק מהנכס.

עולה השאלה, באילו מקרים תזרים המזומנים ליישות (תזרים סובייקטיבי) אינו זהה לאומדן תחזית המזומנים ל"משתתף שוק" (תזרים אוביקטיבי).

ניתן לחשוב על המקרים הבאים בהם "תזרים ליישות" לא בהכרח יהיה זהה ל"תזרים למשתתף שוק".

  • קיים ביישות שילוב פורה (סינרגיה) של הנכס עם נכסים אחרים.
    באופן תיאורטי עשוי להיווצר מצב בו ביישות יתקיים שילוב פורה (סינרגיה) עם נכסים נוספים, סינרגיה / יתרונות ייחודיים אשר תגרום לכך שתזרים המזומנים ליישות יהיה שונה / לא יגיע למשתתף שוק.
  • בשות המדווחת קיימות הטבות מיוחדות שאינן קיימות עבור אחרים (משתתפי שוק).
    הישות המדווחת יכולה להחזיק במידע, סודות מסחריים או תהליכים אשר מאפשרים לה לקבל (או להימנע מלשלם) תזרימי מזומנים אשר שונים מאלו הנצפים על ידי גורמים אחרים בשוק.
  • לישות המדווחת עשויה להיות כוונה להשתמש בנכס בצורה שונה מזו שנצפתה על ידי אחרים.
    לדוגמה, הנהלת הישות המדווחת מייעדת קרקע מסוימת לשימוש כמגרש ספורט, למרות שמשתתפים אחרים בשוק צופים כי השימוש האופטימאלי למגרש הינו כמגרש חניה.
  • הישות המדווחת עשויה להעדיף ליטול סיכון של התחייבות (לדוגמה, אחריות לגבי מוצר) ולנהל אותו באופן פנימי, מאשר להעביר את ההתחייבות לישות אחרת.

IAS36 מאמץ את תפיסת סכום בר השבה, דהיינו: הגבוה מבין השווי ההוגן שלו בניכוי עלויות מימוש לבין שווי השימוש בו.

הגישה בארה”ב, כפי שמקבלת ביטוי בתקן חשבונאות אמריקאי מספר 144 (FAS) היא להכיר בירידת ערך בהתאם לשווי ההוגן של הנכס (תפיסת שווי הוגן).

השאירו פרטים לייעוץ ראשוני / שאלות
דילוג לתוכן