שווי הוגן ושווי שימוש

משרד רו״ח נעם פרדס מתמחה בביצוע עבודות חשבונאיות ועבודות ללקוחות לצורך עמידה ויישום תקני חשבונאות ישראליים ועולמיים.

מידע על שווי הוגן ושווי שימוש

שווי הוגן ושווי שימוש

בעולם החשבונאות קיימים שני מינוחים המשוייכים לחישוב ערך נוכחי של זרימי המזומנים העתידיים (נטו) אשר יפיק נכס / יישות כלכלית: שווי הוגן (Fair Value) ושווי שימוש (Value in Use). שני זרמי המזומנים לוקחים בחשבון תזרימי מזומנים עתידיים, את ערך הזמן של הכסף והן את הסיכונים שהסכום והעיתוי של תזרימי המזומנים בפועל שיתקבלו מהנכס בעתיד עשויים להיות שונים מהאומדנים במועד בהערכת השווי.

שווי הוגן ושווי שימוש

על פי IAS 36, ובהסתמך על תקן חשבונאות בינלאומי 13 – שווי הוגן, שווי הוגן (Fair Value) הוא המחיר שהיה מתקבל במכירת נכס או המחיר שהיה משולם להעברת התחייבות בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה.

על פי IAS36  שווי שימוש (Value in Use)  הוא הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, החזויים לנבוע מנכס או מיחידה מניבה- מזומנים.

תקן חשבונאות בינלאומי 36 קובע כי סכום בר-השבה (Recoverable Amount ) של נכס או יחידה מניבת-מזומנים הוא הגבוה מבין השווי ההוגן שלו בניכוי עלויות מימוש לבין שווי השימוש בו.

יש לתת את הדעת לשינויים ולהבדלים בין שווי הוגן (Fair Value) לבין שווי שימוש (Value in Use):

בהתאם לתפיסת השווי ההוגן (Fair Value), ההטבות הכלכליות של הנכס נמדדות מנקודת מבטם של כלל המשתתפים בשוק. השווי ההוגן מוגדר כמחיר, שהיה מתקבל במכירת נכס בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה.

לפיכך, שווי הוגן (Fair Value) משקף את הערכות השוק ביחס לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים שינבעו מהנכס (אומדן אובייקטיבי מנקודת ראותם של המשתתפים בשוק),

שווי שימוש (Value in Use) הינו אומדן של הישות המדווחת לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, שינבעו משימוש מתמשך בנכס וממימושו (אומדן סובייקטיבי מנקודת ראותה של הישות המדווחת בעלת הנכס). סעיף 30 (א) ל-IAS36  מציין כי לצורך חישוב שווי הוגן, על היישות לעשות שימוש (בין היתר, קיימים מרכיבים נוספים הנדרשים לצורך חישוב שווי שימוש) באומדן של תזרימי המזומנים העתידיים שהישות מצפה להפיק מהנכס.

עולה השאלה, באילו מקרים תזרים המזומנים ליישות (תזרים סובייקטיבי) אינו זהה לאומדן תחזית המזומנים ל"משתתף שוק" (תזרים אוביקטיבי).

ניתן לחשוב על המקרים הבאים בהם "תזרים ליישות" לא בהכרח יהיה זהה ל"תזרים למשתתף שוק".

  • קיים ביישות שילוב פורה (סינרגיה) של הנכס עם נכסים אחרים.
    באופן תיאורטי עשוי להיווצר מצב בו ביישות יתקיים שילוב פורה (סינרגיה) עם נכסים נוספים, סינרגיה / יתרונות ייחודיים אשר תגרום לכך שתזרים המזומנים ליישות יהיה שונה / לא יגיע למשתתף שוק.
  • בשות המדווחת קיימות הטבות מיוחדות שאינן קיימות עבור אחרים (משתתפי שוק).
    הישות המדווחת יכולה להחזיק במידע, סודות מסחריים או תהליכים אשר מאפשרים לה לקבל (או להימנע מלשלם) תזרימי מזומנים אשר שונים מאלו הנצפים על ידי גורמים אחרים בשוק.
  • לישות המדווחת עשויה להיות כוונה להשתמש בנכס בצורה שונה מזו שנצפתה על ידי אחרים.
    לדוגמה, הנהלת הישות המדווחת מייעדת קרקע מסוימת לשימוש כמגרש ספורט, למרות שמשתתפים אחרים בשוק צופים כי השימוש האופטימאלי למגרש הינו כמגרש חניה.
  • הישות המדווחת עשויה להעדיף ליטול סיכון של התחייבות (לדוגמה, אחריות לגבי מוצר) ולנהל אותו באופן פנימי, מאשר להעביר את ההתחייבות לישות אחרת.

IAS36 מאמץ את תפיסת סכום בר השבה, דהיינו: הגבוה מבין השווי ההוגן שלו בניכוי עלויות מימוש לבין שווי השימוש בו.

הגישה בארה”ב, כפי שמקבלת ביטוי בתקן חשבונאות אמריקאי מספר 144 (FAS) היא להכיר בירידת ערך בהתאם לשווי ההוגן של הנכס (תפיסת שווי הוגן).

השאירו פרטים לייעוץ ראשוני / שאלות

הערכת שווי הוגן ושווי שימוש

הערכת שווי הוגן (Fair Value) והערכת שווי שימוש (Value in Use) הן שתי גישות חשבונאיות מהותיות הנמצאות בבסיס קבלת החלטות כלכליות קריטיות בעסק, בתיקי ליטיגציה, בדיווחים כספיים ובמהלכי השקעה או מיזוג. בעוד שהשווי ההוגן מתמקד במחיר שוק משוער בין שני צדדים עצמאיים, שווי שימוש משקף את התועלת הכלכלית שהישות עצמה צפויה להפיק מהנכס.

משרד רואי החשבון נעם פרדס ושות' מספק שירותים מקצועיים מקיפים בתחום זה, המבוססים על ניסיון רב, ראייה אנליטית, ועמידה קפדנית בתקני דיווח בינלאומיים (IFRS) וישראליים.

מה כוללים שירותי ההערכה של נעם פרדס ושות'

ניתוח עומק לנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים: אנו מבצעים הערכות שווי מקיפות למוניטין, פטנטים, מותגים, זכויות חוזיות, ציוד, נדל"ן, פעילות עסקית, מערכות מידע ונכסים אסטרטגיים אחרים.

יישום מודלים כלכליים מתקדמים: שימוש במודלים מבוססי תזרים מזומנים (DCF), מכפילים, גישת שוק, וכן ניתוחים רגישותיים לפי תרחישים שונים – הכל בהתאם לאופי העסק והנכס.

התאמה מלאה לדרישות תקינה: השירותים ניתנים תוך עמידה בתקני IFRS 13, IAS 36, IAS 38, תקני חשבונאות ישראליים ודרישות רגולטוריות של רשות ניירות ערך.

הערכות לצרכי דיווח, ביקורת וליטיגציה: המשרד עורך חוות דעת כלכליות המוגשות לבית המשפט, במסגרת סכסוכים, תביעות או משאים ומתנים. חוות הדעת מנוסחות בצורה ברורה, מבוססת, וכוללת תמיכה מלאה בנתונים.

שירות דיסקרטי וממוקד: השירות ניתן ללקוחות פרטיים, חברות ציבוריות, גופים מוסדיים, משרדי עורכי דין, גופי השקעה, נושים ובעלי שליטה.

מתי נדרש לבצע הערכת שווי הוגן או שווי שימוש?

  • במהלך רכישת חברה או פעילות עסקית (PPA – הקצאת עלות רכישה).

  • במקרה של חשש לפגימת נכסים (Impairment Test).

  • בדיווח כספי תקופתי תחת IFRS.

  • לצרכי מיסוי – במיוחד בהעברות בין צדדים קשורים.

  • בעת סכסוך משפטי או פירוק שותפות.

  • כאשר מתבצע שינוי מבני או ארגון מחדש.

  • לקראת הנפקה או גיוס הון.

שילוב של ידע, ניסיון וזווית משפטית-עסקית

רו"ח נעם פרדס, שעמד בראש צוותים כלכליים בסין, שימש כ-CFO ודירקטור בחברות בינלאומיות, ונמנה על רשימת המומחים הכלכליים של בתי המשפט בישראל – מביא לכל פרויקט ערך מוסף קריטי: שילוב של ראייה עסקית רחבה, מומחיות חשבונאית, ניסיון בינלאומי ויכולת לנסח ולהגן על חוות דעת כלכלית ברמה הגבוהה ביותר.

אם העסק שלך עומד לפני עסקה מהותית, ביקורת רשות, ליטיגציה או דיווח כספי מורכב – אל תתפשר על איכות ההערכה. פנה אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ולבחינת הצרכים שלך. השירותים שלנו מותאמים אישית לכל לקוח, וניתנים בדיסקרטיות מלאה, בשקיפות ובשיתוף פעולה צמוד עם הצוות המשפטי או הכלכלי שלך.

מה ההבדל בין שווי הוגן לשווי שימוש?
השווי ההוגן מתייחס למחיר שבו ניתן להחליף נכס בין צדדים בשוק פעיל, ללא כפייה, בזמן אמת. לעומת זאת, שווי שימוש משקף את הערך הכלכלי הספציפי עבור הישות המחזיקה בנכס, בהתבסס על התזרים שהיא צפויה להפיק ממנו בעתיד.

מתי יש לבצע בדיקת ירידת ערך (Impairment)?
כאשר קיימים סימנים לירידת ערך, כגון שינוי בשוק, ירידה ברווחיות או שינויים מבניים, יש לבצע בדיקת שווי שימוש של הנכס ולהשוותו לערכו המאזני. אם שווי השימוש נמוך – יש להכיר בהפסד.

מהם התקנים החשבונאיים הרלוונטיים?
IFRS 13 מגדיר את עקרונות הערכת השווי ההוגן, ו-IAS 36 מתייחס לבדיקות ירידת ערך. תקנים אלה דורשים שימוש בשיטות מקובלות, מידע עדכני והסתמכות על שיקול דעת מקצועי.

כמה זמן נמשך תהליך הערכת שווי?
משך התהליך משתנה לפי מורכבות הנכס והיקף הנתונים הדרושים. בדרך כלל מדובר בטווח של שבועיים עד חודש, כולל שלב איסוף המידע, ניתוח, מודלים וכתיבת חוות הדעת.

מה החשיבות של הערכה מקצועית לבית משפט?
חוות דעת כלכלית שנכתבת באופן שיטתי, נתמך ומנומק – מקבלת משקל רב יותר בהליך המשפטי. רו"ח נעם פרדס נמנה על רשימת העדים הכלכליים המומחים של בתי המשפט בישראל, מה שמקנה להערכת השווי תוקף רב יותר.

האם ניתן להשתמש באותה הערכה גם לרשויות המס?
ברוב המקרים, כן – אם ההערכה מבוצעת לפי עקרונות מקובלים, ניתן להגיש אותה לרשות המסים. עם זאת, ייתכן שיידרשו התאמות לפי נהלי פקיד השומה.

האם יש צורך בעורך דין בתהליך?
אם המטרה של ההערכה היא הגשה לבית המשפט או לצרכי סכסוך משפטי – מומלץ מאוד לשלב עורך דין בתהליך כבר משלב הגדרת מטרת ההערכה.

האם ניתן לבצע הערכה לנכסים בלתי מוחשיים בלבד?
בהחלט. אנו מתמחים גם בהערכת שווי של קניין רוחני, מותגים, תוכנה, בסיסי נתונים ועוד, תוך שימוש בשיטות כגון Relief from Royalty או Multi-Period Excess Earnings.

האם ניתן לשלב שווי הוגן עם תרחישי רגישות?
כן. אנו מבצעים ניתוחים תחת תרחישי שוק שונים (Best Case, Base Case, Worst Case) כדי לאפשר הבנה מעמיקה של הסיכונים וההזדמנויות.